אם יש משהו שאני יכול למקד כבעל ערך עצום שקיבלתי מהעיסוק שלי בחיבור בין עולם הרוח לחיי היומיום זה התפיסה שלנו את עצמנו "כגרסת הבטא" - מושג שמגיע מעולם התוכנה.
בגרסת הבטא יש שלב מרתק שבו התוכנה נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים אבל לא מושלמים, ולמרות שידוע שיש לה עדיין באגים בצורתה הנוכחית, היא יוצאת לשימוש ובחינה בעולם האמיתי.
בעזרת המשובים שמגיעים מהמשתמשים בתוכנה, ממשיכים לפתח ולשדרג את התוכנה לגרסה טובה יותר.
כמו שכשיוצא אייפון 15 לשוק, ברור שאייפון 16 נמצא כבר בפיתוח ויהיה מתקדם ממנו.
גרסת הביתא מזכירה לנו שאנחנו לא מושלמים ולעולם לא נהיה. אנחנו גרסה לא סופית שנכון שנכיר ונקבל את עצמנו כמו שאנחנו עם היכולות והמגבלות.
אנחנו לא צריכים לחכות למצבים מושלמים או ודאיים כדי להתחיל לפעול ולממש את עצמנו. מה שקיים עכשיו הוא הבסיס הטוב ביותר להמשך ההתפתחות והשדרוג שלנו.
ביציאה לעולם האמיתי גרסת הביתא מתייחסת לתהליכי בדיקה ושיפור על מנת להתאים את המוצר או התוכנה לצרכים והעדפות של המשתמשים שגם הם משתמשים כל הזמן.
גם אנחנו צריכים להיות גמישים ולהתאים את עצמנו לשינויים והאתגרים שמתעוררים ולהתמיד בתהליכי ההתאמה למציאות המשתנה ולמטרות והצרכים המשתנים שלנו.
כל חברה היום כמו גוגל או מיקרוסופט שמצליחות לאורך זמן לא נמצאות בגרסה הסופית שלהן אף פעם, הן כל הזמן משתנות ומתפתחות, ככה בדיוק אנחנו צריכים לתפוס את עצמנו ואת החיים שלנו, לא לשאוף להגדרה עצמית סופית ומושלמת שתספק לנו ביטחון מדומה אלא לפעול כל הזמן להמשיך ולהתפתח ולשדרג את הגרסא שלנו כי בתכלס אנחנו חיים בעידן הבטא.
לסיכום, גישת הבטא משחררת אותנו מהצורך להיות מושלמים,
מחברת אותנו לתחושת חופש ולגיטימציה פנימיים,
מעוררת את המודעות שלנו להמשיך להתפתח,
להבין שבאגים וחסרונות הם חלק אינטגראלי מההתפתחות האישית למרות המגבלות והאתגרים.
היא מתאימה לתקופה הנוכחית שהכול בה זז מהר ומשתנה, והכי חשוב, במקום להלקות את עצמנו בביקורת מסרסת כשלא מצליח לנו,
לזכור שהחיים שלנו הם גרסת בתא מתמשכת, שבה לומדים מטעויות, משדרגים, מקבלים את המגבלות, ממשיכים להתפתח ולהשתפר כדי לחיות את החיים בהתאמה למה שאנחנו רוצים ונכון לנו.